בקליניקה שלי אני מטפלת בילדים עם מגוון רחב של צרכים מיוחדים, בהם ילדים על הספקטרום האוטיסטי (ASD), ילדים בעלי עיכוב התפתחותי, ילדים עם קשיים שפתיים ועוד.

​

אצל ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, המוסיקה מהווה שפה לא מילולית המאפשרת ליצור תקשורת בין המטופל למטפל, וכך לקדם שיפור בתחומים כמו מיומנויות תקשורתיות, הבנת סיטואציות חברתיות ויכולות שפתיות. מוסיקה היא קצב, וקצב הוא מבנה - ובעולמם המבלבל ולעיתים אפילו כאוטי, המבנה הזה מייצר עבורם סדר ומאפשר להם לחוש בטחון ולהרגיש שמדברים איתם בשפה שלהם. המוסיקה חוצה את גבולות השפה הלא-מילולית, חודרת לתוך הנפש באופן חווייתי ומושכת אותם ליצור איתי תקשורת.

מטרות נוספות שניתן להשיג באמצעות הטיפול במוסיקה הן שיפור ביכולות הקוגניטיביות והמוטוריות וכן בוויסות הרגשי. במסגרת עבודתי בגני הילדים של עמותת אלו"ט (אלו"טף) ובהמשך במסגרות טיפוליות שונות, רכשתי ניסיון רב בטיפול באוכלוסיה הזו מגילאים צעירים מאוד ועד גיל תיכון.

אצל ילדים עם קשיים שפתיים, טיפול במוזיקה יכול להיות מאוד אפקטיבי כטיפול משלים לעבודה עם קלינאית תקשורת. השימוש במוסיקה עוזר לקדם מטרות שפתיות רבות, הכוללות הגברת שליטה בנשימה ובשרירים, גירוי קולי, פיתוח מיומנויות שפה וחיזוק יכולת הביטוי, ובמיוחד עבודה על התחום הרגשי כמעודד מוטיבציה, שיתוף פעולה, הגברת בטחון בשימוש בשפה ושחרור לחץ - כל זאת באמצעים מוסיקליים.

במסגרת העבודה שלי עם ילדים בעלי קשיים שפתיים אני עוזרת להם להתמודד עם מקרים של השמטה של צליל (הגיית מילים ללא צליל מסוים אותו מתקשים להגות), הגייה לא מדויקת של צליל (כגון הפקה לא מדויקת של הצליל "ס" או צלילים שורקים אחרים), החלפה של צליל בצליל אחר (ת' במקום ק', ר' במקום ל' וכדומה), שיבושי היגוי אידיוסינקרטיים (שיבוש הגייה של צלילים במילים בדרך שונה בכל פעם) ועוד.

השימוש באלמנטים המובנים של המוסיקה - קצב (מהירות), דינמיקה (עוצמה) וגובה הצליל (פיץ') - מקל על ילדים להתאים את עצמם וללמוד, וכל זאת בצורה מהנה ומקדמת. אני מקפידה להשתמש בשירים שמותאמים ליכולתו הוורבלית של הילד וכאלה שמזמינים אותו להשתתפות (שירים קיימים או שירים מאולתרים), כך שהילד מתאמן יותר והמודעות הפונולוגית שלו מתרחבת, ואיתה גם מגיע השיפור ביכולות השפתיות.